תראי, בעיקרון אני מסכימה עם חני שכמה מלים שנלמדו באופן שרירותי לא אומרים הרבה על ידיעת השפה. אבל זה תלוי אילו מלים. אם הילד יודע למשל cat או dog זה לא נחשב. אבל אם ילד בן ארבע יודע להגיד תודה, בבקשה, יומולדת שמח, שמות של כל החיות , שמות של צעצועים וסופר עד 10 זו כן תחילה של למידה - למידה ולא רכישה משום שרכישת שפה זרה זה משהו שלומדים בסביבה טבעית (כמו למשל עולה חדש שרוכש את העברית מהסביבה ולאו דוקא לומד באולפן). הבן שלך יותר גדול ממה שחשבתי. בגיל הזה הייתי ממליצה על קבוצה קטנה גם או שאפשר לשלב מורה איתו ועם עוד חבר שהוא מרגיש נוח איתו (אבל שלא יסיח את דעתו). הדרך הטובה ביותר היא שהמורה תדבר איתם אנגלית (כן כן, עשיתי את זה עם ילדים בגיל הזה, הייתי אומרת כל משפט באנגלית ובעברית עד שלאט לאט הם כבר לא היו זקוקים לעברית). כך רמת החשיפה תהיה גדולה יותר. ניתן גם ללמד אותו שמות של אותיות אבל לא הייתי עדיין מלמדת אותו לכתוב אותן מכיוון שבגילאים האלה אפילו הכתיבה בשפת אם היא עדיין די התחלתית. ושוב, אני מאמינה שלהקדיש נניח פעמיים בשבוע אפילו חצי שעה ללימוד מלים לפי נושא עם flash cards כן יכול לקדם אותו מבחינת אוצר מלים. וכמובן סרטים, טלויזיה, כל דבר שמגביר את רמת החשיפה מתקבל בברכה :)
|
תוכן התגובה:
|