שהיא בעצמה הרגישה שזה היה טוב לה.
אני זוכרת את היום שהתקלקלה לנו הטלויזיה, יותר נכון ביתי בת השנה עזרה לה למות, ודיברנו ושיכנעתי את בן זוגי שננסה חודש בלי TV. הוא לא הסכים לחודש וסגרנו על שבוע.
אחרי יומיים בלבד התחלנו להבין מה קרה לנו. איזה דבר מדהים. החל שינוי שבהמשך חלחל לכל תחום כמעט. זה כבר 7 שנים ובן זוגי אמר לי פעם, מכל הדברים המוזרים שהכנסת לחיי, זה היה הדבר הטוב ביותר.
ועם זאת - כמובן. יש פה תהליך. הילד שלך לא ירצה לעשות את זה. אבל היי. יש פה בונוס אדיר. כי התהליך הזה זה בדיוק תהליך של התקרבות ביניכם. כך אני רואה את זה. יותר מעורבות יחד. יותר מגע. במקום שהוא מול המסך ואת בשלך, אתם בהתחלה תריבו. תתווכחו. אבל זה קשר. זה משהו שקורה, משהו שזז. ואולי מתוך זה תהיה צמיחה גדולה.
אגב, אצלנו בבית בילדותי, "לשכב על המיטה ולבהות בתקרה" היתה פעילות לגיטימית לחלוטין. לא שאני אהבתי את זה, אבל אחותי היתה מקדישה לזה זמן ניכר. וזה נפלא בעיני. זו המנוחה האמיתית. ולהרדם כמובן - מה יותר מנוחה מזה? אנחנו צריכים את המנוחה הזו, את הבטלה, אבל לא בטלה עם היפנוזה כמו טלויזיה, שהמוח לא נח אלא מסתובב במעגלים ומתיש את עצמו, אלא מנוחה ובטלה אמיתיות. היום הבן שלי (שבאמת די דומה לאחותי...) שוכב לפעמים על הספה ונח לו, לא מפריע לי בכלל.
וכמובן, את מכירה אותי... בכל פעם שאני רוצה לעשות איזה תהליך של שינוי, אני אישית אוהבת מאוד להעזר בלווי (שזה אומר תמיד, רוב חיי). זה פשוט עוזר. לא כי הבעיה כל כך חמורה. אלא כי כל דבר כזה יכול להיות מנוף לשינוי גדול בחיים, שינוי גדול לטובה, ואז שווה לעשות את זה עד הסוף.
וזה מתקשר לי מאוד לקטע שכתבתי לא מזמן - על ילדים וממתקים. אני רואה הקבלה גדולה בין TV לממתקים, וגם עניין הגמילה יכול להיות דומה מאוד. זה כרגע בעמוד הראשי (!) של אונלייף כאן http://onlife.co.il/frontpage אבל אם את לא רואה את זה, הנה קישור ישיר http://onlife.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/6345/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D
וגם אם בא לך, כמה מילים על מנוחה, טלויזיה וכל הנושא הזה - יש פה בסרטון על זה http://www.youtube.com/user/sallytadmor?feature=mhum#p/a/u/2/lh8EHo09i0A
בהצלחה וחיבוק :-)
|
תוכן התגובה:
|