והתגובה של סאלי גם אותי עצבנה במעט. ברור שיש המון שיקולים בהבאת ילד נוסף, אבל התייחסות הזו אל ה"קושי", שחלילה לא יהיה "קשה". בחייאת, מה קרה? קצת לילות ללא שינה? מחוייבות טוטאלית? סחרור בתוך מעגלי העבודה, חיים, ילדים, בעל, משפחה חברים... כל אלו נכונים גם עם ילד אחד, שניים, שלשה או ארבעה. אני אמא לארבעה קטנטנים. נכון קשה. לא, בעצם לא קשה, אלא שואב. המעבר בין שלשה לארבעה באמת מורכב מעט יותר. בעיקר רכבים חדשים, והידיים שמלאות כל הזמן. הסיפוק עצום. הרעש בבית מבורך. וחוץ מזה, כל דברי הטעם על השיקולים השכלתניים באמת יפים, אבל לטעמי זו החלטה של רגש.
|
תוכן התגובה:
|