|
25/2/2002 09:48
|
בייב
|
מאת:
|
|
הסיפור שלך מוכר לי, אני התאהבתי מחדש בחתול...
|
כותרת:
|
גם אני, אחרי שילדתי וחזרתי הביתה מבית החולים הרגשתי סלידה מאלויס (החתול שלנו). הרגשתי כ"כ רע, פיזית ונפשית, וכל הזמן כעסתי - כעסתי שאני צריכה לדאוג לעוד מישהו מלבד התינוק ונגעלתי מכך שהוא משיר שערות ומהמחשבה שהוא יגע בילד או במצעים שלו. לפני הלידה, החתול היה ממש כמו הילד שלי (פינוק והכל...) ואחרי הלידה - כלום רק כעס כלפיו - הוא אפילו נפל לנו מהחלון (קומה רביעית!!!) ואני נשארתי אדישה. במזל, לא קרה לו כלום (תשע נשמות יש לחתול...). בקיצור לאחר מספר שבועות האהבה הגדולה חזרה - נשיקות, חיבוקים, ליטופים ופינוק. עכשיו אני רק מחכה לראות אותו כשאנחנו חוזרים הביתה מטיול ובמיוחד שחמה לראות איך סתיו (הבן שלנו) מתעניין בו ואפילו קצת מלטף אותו. בקיצור, אל תהיי כל-כך בטוחה שהאהבה לא תחזור, עכשיו את שקועה בעצמך ובדאגה לתינוק/ת אך בעתיד ייתכן מאד שזה יגיע. אני מציעה לך להמשיך להתראות עם הכלבה ולא להתרחק ממנה בנתיים... ופשוט להמתין לאהבה המחודשת (כאשר תרגישי טוב יותר). בהצלחה ומקווה שתעדכני אותנו...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|