|
25/2/2002 17:49
|
כלבובה
|
מאת:
|
|
זהר - לפעמים אין כח ל"פוליטקלי קורקט"
|
כותרת:
|
לפעמים פשוט כועסים ורוצים לנער ולהגיד את האמת בפרצוף! אני זוכרת הודעה מזעזעת של אמא בפורום, היא סיפרה על בתה התינוקת שנפלה בלילה מהמיטה בשל חוסר אחריות שלה,(בעלה היה בחו"ל והיא לא לקחה את התינוקת לישון לידה למרות שידעה שאינה מתעוררת מבכייה, התינוקת ישנה על "אילתור" לא תקני וכו'). הסיפור היה מזעזע אך אף אחת לא הוכיחה את אותה אמא שכן היה ברור מההודעה כי היא מתייסרת, וכדבריה "למדה כבר את הלקח". כולן ניחמו והיו שאף הוסיפו "את אמא נהדרת", כמיטב המסורת בפורום. קראתי בשנית את הודעתה של אילנה ולא שמתי לב לאיזו התייסרות מיוחדת.. משום מה יותר נוגע ללבי גורלה של הכלבה שעלולה להינטש כחפץ ,מאשר הבעל המאיים לנטוש.. אני לא חושבת שבגלל שמישהו "מתייסר" הוא ראוי אוטומטית לניחומים וחיבוקים.. ואם הוא מתייסר על מעשה רע שעשה או שעומד לעשות? רק בגלל שבחר לשפוך את הלב בפנינו נמציא לו אמפטיה? ואם מישהי תספר מחר שהיא מפלה בין ילדיה, היכתה את ילדה (ועכשיו נורא מתייסרת) או השד יודע מה, גם אז ננחם? כן, אני יודעת, מקובל לאמר ש"אי אפשר להשוות בן כלב לילד" אבל אפשר בהחלט להשוות, גם בין הרגשות ששניהם מעוררים אצלינו. ואולי לכן התגובות הקשות.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|