בשבוע שעבר חלמתי שמטוסים מתחילחים להתרסק מסביבי ואני עם אריאל על הידים מתחילה לרוץ בניסיון להימלט מהמטוס הבא. לכאורה, ביום יום, הכל כרגיל - אנחנו יוצאים לגינה, לפארק, לקניון השכונתי, אבל הלחץ המתמשך, החדשות הנוראות, כל ילד שנהרג נצבר בתוכנו אם נודה בזה ואם נדחיק. עצה אחת שנראית לי באמת, וגם אני משתדלת ליישם אותה - לפגוש חברים עם ילדים בבתים, פעם אצלנו ופעם אצלם. לילדים כל צעצוע לא מוכר זה סיבה למסיבה, וכשהאורחים מגלים את הצעצועים הישנים שלנו זה הופך אותך לאטרקטיביים נורא פתאם. רק טוב ובריאות.
|
תוכן התגובה:
|