מפאת חוסר זמן קראתי רק את המכתב היפה שהפנית אותי אליו. אני חושבת שהמשפחה המודרנית (אבא, אמא, ילד) נמצאת במילכוד שאינו יוצר מענה לצרכים העמוקים והאמיתיים שלה. והרי על זה מדובר, על צרכים ובצער אומר שהצרכים של תינוקות מתנגשים בצרכים של מבוגרים. עד לפני כמה מאות שנים, הצורך המרכזי של בני אדם, אשר הנחה כל החלטה, היה הישרדות. קרי: להביא צאצאים ולעזור להם לשרוד, דבר שלא היה כלל וכלל ברור מאליו. היום, (ואולי תודה לאל שכך) רשימת הצרכים שלנו ארוכה ביותר: סיפוק, רווחה, אהבה, עניין ועוד ועוד.במהפכה המדהימה אשר איפשרה לנו הנשים להתחיל להשיג מענה לצרכים שלנו, הצרכים העמוקים בעיני של תינוקות לבטחון, אמון, הזנה טובה (הנקה) הפכו לבלתי לגיטימיים ועם זה הקושי שלי. מעצבן אותי אגב שהבעיה של "מי יתן מענה לצרכי התינוקות?" היא בעיה נשית בעיקרה וגברים לא נוטלים חלק שווה (בהכללה כמובן) במציאת פתרונות חומלים מתאימים. שיפור ניכר יימצא בשינוי הגישה הכלכלית לטיפול בתינוקות, פעוטות וחינוך.
כולנו עושים כמיטב יכולתנו, ולכולנו הזכות למימוש עצמי. השאלה היא איזה מחיר אנחנו משלמים כחברה על תינוקות שאינם מקבלים מענה לצרכים רגשיים בסיסיים. בעניין הנשים- רובנו בדכדוך או בדכאון לאחר הלידה הראשונה וגם כאן אנחנו כחברה מתעלמים מזה שאנחנו מציבים הורים מול בחירות בלתי אפשריות המחזירות אותנו ליחסי זוגיות ומגדר קלאסיים ולא מספקים.כמובן שכל מה שנכתב במכתב נכון אך גם הצורך של תינוקות רכים, חסרי אונים, שאינם הולכים, מדברים או אפילו עומדים על הרגליים, לאהבה, מגע, ונשיאה על על עלעל
|
תוכן התגובה:
|