|
30/7/2002 10:23
|
אנונימית הפעם
|
מאת:
|
|
והנה גם אצלי הם צפופים ומאוד לא קל לי
|
כותרת:
|
ילדתי אותם אחד אחרי השני ויש הבדל של 1.7 שנים בין הראשונה לשניה וכמעט 3 שנים בין השניה לשלישי וזה ק ש ה !!!!!! לצערי אני נאלצת לעבוד במשרה מלאה אז הקטן עם מטפלת, והבנות נמצאות בגן. כולם אומרים לי כמה שהבנות יהיו חברות טובות, אך לצערי הן רק רבות כל היום, מתווכחות, רבות ומקנאות ללא הפסק. אין לי מושג מתי הן יתחילו להיות חברות, זה בטח לא יהיה בשנים הקרובות. אני נזכרת בי ובאחותי וגם אצלנו הבדל השנים הוא קטן (2), כל הזכרונות הילדות שלי הם של ריבים עם אחותי, רבנו ורבנו ורבנו, הים אנחנו חברות הכי טובות בעולם אבל כשגדלנו זה היה סיוט אחד גדול.
אין לי ספק שהן זקוקות מאוד לתשומת לב שלי, ואני מאוד משתדלת למצוא את הרגעים לתת לכל אחת תשומת לב אישי אבל זה לא פשוט. מה עוד שיש לי בן זוג שעובד עד מאוחר מאוד ולא בדיוק שם בשבילי.
אני לא רוצה לבאס אף אחת אבל אני חושבת שכדאי לשמוע גם צד אחר לפעמים כדי לא לחטוף את הבומבה אחר כך. לא אצל כולם האחים הם חברים הכי טובים וזה יכול להיות קשה ושוחק עד מוות. הדבר היחיד שעוזר לי לעבור כל יום זה לדעת שאני עושה כמיטב יכולתי ועוד כמה שנים יתכן ואפילו אישן בלילה...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|