אצלי ההבדל בין בני השני לבתי השלישית הוא שנה ו–11 חודשים. שפינטזתי על ההבדלים בין ילדים זה לא היה הכיוון... אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. השנה הראשונה היא אכן לא קלה כלל וכלל. את למעשה עם שני תינוקות בבית, חיתולים, השכבות, תשומת לב ובל נשכח כמובן את הבן הבכור, בקיצור, זו שנה מאוד לא קלה. היום שבתי כבר בת שנה וחודשיים העניינים מתחילים להסתדר, הבנים מקבלים אותה באהבה גדולה (אני תוהה האם יש קשר לכך שהיא בת?). אני מוצאת שיותר קל לי למצוא זמן ותשומת לב לכולם. אני חייבת לציין, שבשנה הראשונה בעלי עשה ויתורים משמעותיים בקידום הקריירה שלו, כדי שיוכל להיות איתי ולעזור לי בגידולם. הוא למעשה לחץ על Pause ועשה שנה הפסקה במרוץ למעלה, זו הייתה החלטה לא פשוטה לשנינו, אבל שנינו מברכים עליה. החלטנו שהילדים הם הם שיהיו בראש מעינינו בשנה הזאת, ויהיה המחיר שיהיה. גם אני, כמו האנונימית, לא ידעתי עד כמה לא פשוט זה יהיה, לא הייתי מוותרת על כלום אבל צריך להיות מוכנים לקשיים וכמובן לכף הגדול של לראות את ילדיך קשורים כל כך ואוהבים אחד את השני, אבל זה בטח לא קשור רק להבדל בגילאים. למעשה, עכשיו שאני כותבת עולות בי מחשבות נוספות, פעם חשבתי שההבדל הקלאסי הוא 3 וחצי שנים, היום אני כבר לא בטוחה...
|
תוכן התגובה:
|