14/3/2003 00:08
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
ליאת יקרה
|
כותרת:
|
נבלעתי. לתוך כל מילה, שכבדה כמו עוגן. הבדידות שממנה נבנית האמהות כפי שתיארת באופן שובה נפש, פתחו אצלי מחדש אולמות עצומים של שקט נורא. מצטרפת למודות לך על האומץ להביא לכאן אותנטיות כה כבדת משקל וערך. מרגישה שהברכה שלי עלובה וקליפתית. שוב הפיגור השכלי שאני בטוחה שאנו לוקים בו מרים את ראשו הפלגמטי. מקווה שתצליחי לשמר את הפלא הנדיר, של ראיית אוצרך הראוי, הרבה מעבר לגבול שמתיר הסביר.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|