15/3/2003 11:30
|
שרי
|
מאת:
|
ליאת - פשוט מרגש....
|
כותרת:
|
אני מוחה דמעה ורוצה להודות לך על השיתוף בסיפור המרגש שלך ולהגיד לך עד כמה אני מבינה את הכמיהה הזו לחיבוק וליטוף של המשפחה - יש רגעים שבם אהבת בן הזוג, נפלאה וגדולה ככל שתהיה לא מספיקה. ברגעים הללו את רוצה להעטף על ידי משהו גדול יותר, ראשוני יותר, משהו שורשי, שממנו באת, את רוצה להיות מחובקת על ידי המקור שלך שיזכיר לך שאמנם את אמא עכשיו אבל את גם ילדה של מישהו.. ואמנם הם רחוקים אבל אשרייך שיש לך אותם, וגם הידיעה על עצם קיומם יכולה לחזק.... ועוד הערה - לפי אופן התבטאותך והתכנים שחשפת לפנינו - נראה לי שאת לוקה בצניעות יתר כשאת שומרת על שתיקה... נשמע לי שיש לך המון מה לתרום לפורום שלנו....
וכמובן המון מזל טוב מאוחר, אני מאחלת לך ולמשפחתך הקטנה הרבה אושר ואהבה, אכן בעיני אין כמו לידה משותפת להעצים את האהבה הזוגית - אני אחרי כל לידה אוהבת יותר.. אז שיהיה לכם הרבה אור בחיים, הרבה שמחה, צחוק ואושר, ושתדעו ביחד להתגבר על כל מה שיבוא בדרככם...
ומה בעצם אתם עושים שם בחו"ל דובר היוונית????
שרי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|