חיה של שירי, קריאת ההודעה שלך החזירה אותי שנה וקצת לאחור, כאשר הבובונת היתה בת פחות משנה - האכלתי אותה והיא החלה לפלוט בכמויות אדירות דרך הפה ודרך האף, ולמשך מספר שניות (שנראו לי כנצח) - היא ממש לא הגיבה, התגובה הראשונית שלי היתה להעביר אותה לבעלי ולרוץ לשכנים לקרוא לעזרה, כאשר הטלפון ביד שלי ואני עם מד"א על הקו. כאמור, לאחר מספר שניות היא התאוששה, אך ההתאוששות שלי היתה איטית, מלווה בבכי ובמחשבות "מה אם"... אני חייבת לציין שאני ובעלי עשינו קורס החייאה - במסגרת הפגייה, ולמרות הכל לא יכולתי ליישם זאת עליה. למזלי, בעלי לא איבד שליטה כמוני והחל לבצע פעולות החייאה. כעבור חודש בערך שוב היא פלטה בכמויות אדירות דרך הפה והאף - הפעם הייתי לבד בבית - ולא איבדתי שליטה, שאבתי לה את החלב מהאף - לאפשר לה לנשום והיא התאוששה די מהר. חיה של שירי, אני מעריצה את ההתמודדות שלך בלילה, לא בזבזת זמן ופעלת לטובת שירי - בצורה הטובה ביותר. שיהיה לך יום טוב.
|
תוכן התגובה:
|