החלטנו שאני אשאב מנה אחת במשך היום כדי שזוגי יאכיל אותה פעם אחת בלילה. זה מקל עלי בטירוף, ועכשיו הפכתי ממותשת ורצוצה לסתם עייפה :-). אני מנסה למתוח את הגבול של עצמי במקום שבו אני מתחילה להרגיש שאני ממש במצוקה, עצבנית ורחוקה ממיטבי. אז אני מבינה שצריך לשנות משהו. אבל כמובן כל זה בחירות פרטיות שלי, ולא מחייבות אף אחת.
ואפרופו שאיבות, בגלל שאני מניקה מלא למעט פעם אחת בקבוק חלב שאוב בלילה, אני מתקשה למצוא זמן לשאיבות במהלך היום (כן, אני יודעת שאם בלילה אקום לשאוב בדיוק כשזוגי מאכיל, זה יהיה טוב, אבל אז מה הועילו חכמים בתקנתם לגבי השינה שלי?). אני כל פעם פוחדת שאשאב, ובדיוק אלמה תתעורר לאכול קצת אחרי ולא יהיה לי מספיק חלב בשבילה. היא עדיין לא יונקת באופן מאד צפוי, וגם לשאוב את השד השני אחרי האכלה לא תמיד מתאפשר, כי היא עלי... למישהי עצה?
|
תוכן התגובה:
|