שחר - תודה!!!! אני חושבת שבתור אמהות אנחנו מקבלות כל כך מעט מחמאות (לעומת ביקורת :) שזה ממש כיף!!! תודה. דרך אגב, אולי ההבדל בינינו הוא שאני עושה את זה גם על עצמי? (לבכות לאוזן אוהבת, לא ביקורתית)? יש לי חברה שמעבירה סדנאות של הטכניקה הזו - "יעוץ הדדי להערכה מחדש" - מאוד כיף ולא יקר, אני שם למדתי את הטכניקה הנפלאה הזו, ומכירה הרבה אנשים שפעם לא היו בוכים אף פעם והיום זה שגור אצלם (ועושה רק טוב). יכולה לתת לך את הטלפון אם את רוצה. אני חושבת שבזכות זה אני יכולה לקבל את הבכי של סתיו (ואכן, אחרי כמה חודשי בכי היא בוכה מעט מאוד. בזכותי? בזכות המזל? מה זה חשוב...)
בירה - אצלנו אין הרבה גרעפסים ואני אף פעם לא עושה שום דבר מיוחד לגבי זה. עושה, עושה, לא עושה, לא עושה - אולי אני לא האדם לשאול על זה.
עדי - אוקיי עכשיו גם נזכרתי יותר במה שכתבת לי אז. כנראה שאין לי הרבה עצות טובות בשבילך עכשיו. רק אולי להתייחס חיובית לבכי ואז לא יתיש אותך כל כך. וגם, אני כן הייתי מחזיקה אותו כשהוא בוכה, ולא במיטה, גם אם הוא נלחם (גם סתיו נלחמת טיפה), אבל אם את לידו אז ברור שזה בסדר. סתם נראה לי עוד יותר טוב בידיים. אם יהיו שיפורים תעדכני! וגם אני נחרדתי מהג'וינט... בקיצור מקווה שאתם שמחים גם עם כל הדברים האלה!
|
תוכן התגובה:
|