|
5/5/2003 12:01
|
עירית
|
מאת:
|
|
חוויות מעורבות מחופשה בצרפת עם זאטוטה
|
כותרת:
|
בשבוע שעבר חזרנו מחופשה (ראשונה בפורום מורחב) בצרפת עם שירה (בת שנה ורבע). שלושת הימים בפריז היו כשלון גמור ועצבים.כל מה שעניין אותנו שעמם את שירה - הרחובות, האתרים, המוזיאונים, המסעדות, החנויות. היינו מוכנים לוותר על רוב מהדברים שרצינו לראות ולעשות מה שמעניין אותה, אבל לא כל כך מצאנו - בגנים הציבוריים אין שום מתקני שעשועים או נדנדות, וגם אסור לדרוך על הדשא. כל אוכל שקיוונו שתהנה ממנו לא היה לטעמה (פתאום היא לא הסכימה לאכול שום דבר לא מוכר, בארץ היא דווקא מנסה הכל). המטרו מאוד לא ידידותי לנוסעים בעגלה. הצורך לעזוב הכל ולחזור מהצד השני של העיר למלון בשביל מנוחת הצהרים המסודרת שבלעדיה החמודונת עוברת טרנספורמציה לקרציה יבבנית היה מאוד מגביל. סך הכל ממש אכזבה.
לעומת זאת ההמשך מחוץ לעיר היה מוצלח מאוד - היינו בצימר של חברים בדרום צרפת (על אי פרטי שרק שניהם גרים בו, נכון cool?, הנה לינק למי שמתענין www.patiras.com ) עם חצר גדולה ונדנדה. עשינו טיולים רגועים (שירה היתה לסירוגין במנשא, בעגלה ובהליכה איטית משותפת). נחנו המון (הצטרפנו לסייסטת הצהרים). בנסיעות (שנמשכו רק עד שעה) ברכב שמענו כל הדרך את הדיסקים שהיא אוהבת. מידי פעם שיחדנו אותה בצימוקים או ביסקויטים (שיטה מעולה אם כי מצפוני מציק לי בגינה, ואשמור אותה רק לעתות חירום שכאלה) להיות שקטה וסבלנית למשך שעה כשאנחנו נהנים מביקור ביקב או טירה.
המסקנות שלי הן - אם הילד לא נהנה מפעילות כלשהי אין להורים סיכוי להנות. לכן כשמדובר בקטנטנים עם סבלנות מוגבלת, הטיול צריך להיות מכוון בעיקר למה שנעים לשני הצדדים. מגביל מאוד, אבל אפשרי.
לפריז אני חוזרת רק בפורום זוגי...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
