|
12/7/2001 06:26
|
איימי
|
מאת:
|
|
מזל טוב, דניה
|
כותרת:
|
לדניה המון מזל טוב לכבוד הולדת נאור!
ורק לגבי המשפט האחרון שאמרת על מי שמתכננת ללדת בבית וכו' - כנראה שלא קראת הרבה על לידה בכלל ועל לידות בית בפרט. שורת ההתערבויות בבית החולים גורמת למעגל קסמים של "סיבוכים":
המים יורדים - אבל מי אמר שישר צריך לתת זרוז? החשש מזיהום הגיוני אך מי שבדרך כלל יגרום לזיהום זה האחות והרופא שדוחפים אצבעות כל הזמן לבדוק מה הפתיחה.
הזרוז - יכול להיות מסוכן לאם ולעובר ולגרום לצירים אלימים, מכאיבים ולא יעילים מבחינה ביומכאנית.
הכאבים - החזקים מהזרוז גורמים לאם לבקש אפידורל.
האפידורל - מקשה על האם להרגיש מתי עליה לדחוף. (שלא לדבר על העובדה שהיא שוכבת על הגב, דבר ש"מאפשר" למפרקי האגן (סקרואיליאק, פיביוס וקוקסיקס) להיפתח ב - 30% פחות לעומת מצב של כריעה או עמידת שש)
קשה לאם לדחוף והתינוק מתקשה לצאת - עושים לה אפיזיוטומיה, לוחצים לה על הבטן, והתינוק עדיין לא יוצא ואז עוד משמתמשים בוואקום....
הלידה הטראומטית לתינוק - ופוגעים בעצב בכתף שגורם לחולשה.
אני לא חושבת שמישהי שיולדת בבית תיקלע לסדרת ההתערבויות הנ"ל....
בקיצור, לפני שמבקרים אנשים המתכננים ללדת בבית - צריך קצת להבין את הפיזיולוגיה של לידה, מהם הסיכונים בהתערבויות רפואיות ולמה הן יכולות לגרום וכמובן מה הסיכונים של לידת בית. זה בהחלט לא מצב של שחור לבן.
מה שחשוב שכל אחת תלד איפה שהיא מרגישה בטוחה ביותר. ואת הרגשת שזה בית החולים. טוב שהלכת לשם.
שוב מזל טוב, ובתור פיזיותרפיסטית התפתחותית אני ממליצה שרופא אורטופד יבדוק את היד ואם יש צורך להפנות לפיזיותרפיה.
איימי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
