קודם כל לוקח בין 10 ימים ל3 שבועות ממתי שנדבקים ועד שיוצאות האבעבועות. הזמן שבין ההדבקה לסימנים החיצוניים, הוא הזמן שלמעשה חולים: מרגישים רע (כי הגוף מתמודד) ומדבקים. ברגע שיוצאים הנגעים כבר מרגישים טוב וכשהם מתייבשים, כבר לא מדבקים יותר. אז מתחיל הסיוט של הגירוד, אבל יש חומרים מאלחשים. נראים רע, אבל אם לא נלחצים יותר מדי, הכל בסדר. הילדים בד"כ מיתחלים בשלב שבו הם מנוקדים בעיקר בגלל הלחץ של האמא. הם בד"כ מרגישים טוב, ולא צריכים להיות בהסגר כי הם כבר לא מדבקים. אם חולים במחלה בגיל ילדות נשארים מחוסנים לכל החיים. אם מקבלים חיסון הוא מחזיק לזמן מוגבל. בתור מחלת ילדים היא נחשבת מחלה קלילה ללא סיבוכים. בתור מחלת מבוגרים המחלה ממש לא סימפטית. כך שעדיף לקבל אותה בתור ילד ולגמור עם זה. מהבחינה האלטרנטיבית, מחלות הן משהוא שמחזק את המערכת החיסונית ולא כדאי לקבל חיסון חיצוני בעיקר למחלה שהיא לא קשה. מה שחשוב הוא, עכשיו, כאשר בנך (אולי) מתמודד עם הנגיף, לדאוג שיישן מספיק ולהשתדל שיאכל רק דברים בריאים (כמו שאת מתיחסת אליו כאשר הוא חולה), ולהבין אם הוא בכין או שאין לו תיאבון. על פי המהלך שציינתי, בהחלט יכול להיות שבסופו של דבר, לא יופיעו הנגעים על עורו של בנך משום שהוא מתמודד יפה עם הווירוס, או שתופיע שלפוחית בודדת. או שכמובן הוא יהיה מנוקד כולו (וגם אז, כאמור, אין סיבה לדאגה).
לבריאות
(עדיין לא סיפרת מה קרה בטכס של אבא.
|
תוכן התגובה:
|