את הגדול שלי ילדתי בחופשת הקיץ בין שנה רביעית לחמישית. מובן שההריון זכה להערות בונות (הוא היה מתוכנן, אבל זה לא היה רשום לי על המצח), כמו: לעשות שנתיים בשנה ולהיות בהריון, מה מרוב עומס שכחת גלולה? ופרופסור ממש נדיב הציע את עזרתו בקשרים להפלה (!) כשבר נולד, נהגתי להנעל בחדר פיתוח רנטגן (בטח חשבו שאני איטית במיוחד בפיתוח צילומים) ולשאוב. כך פעמיים ביום, עד הגיעי הביתה. את החלב איפסנתי במקרר של מחלקת שיקום הפה. בבקבוק לתינוקות. יום אחד, אני מגיעה ומוצאת לחרדתי רק חצי כמות. אני מרימה ראש נדהמת, רק כדי לשמוע נזיפה מן הד"ר X: בפעם הבאה תאפסני את החלב בקפיטריה. הוא שתה לי אותו עם הקפה!! וחשב שהבאתי איתי חלב לשתיה. לא סיפרתי לו, אבל הנוגדנים שלי בטח מועילים לו עד היום. :)
|
תוכן התגובה:
|