18/5/2003 01:53
|
יגור
|
מאת:
|
מצטרף
|
כותרת:
|
הי!
מצטרף לדעתה של ד"ר ליבוביץ' לגבי תפקיד רופא המשפחה. עם הזמן הציבור מפנים שמדובר בהתמחות עצמאית (ואגב- מבוקשת למדי היום, וגם מכניסה), וברופאים עם ידע וסמכות ולא סתם מאריכי מרשמים.
לגבי דכאון: הפרעה בתפקוד בלוטת התריס היא סיבה מאד שכיחה להפרעות נפשיות ואכן צריכה להשלל בתחילת הדרך. היות שכל מקרה עומד לגופו, לא נכון לצדד בשיטה מסויימת, אבל: הטיפול התרופתי בדכאון אינו תופעה עדרית חסרת הגיון!
המון המון אנשים הפסידו ומספידים זמן יקר וכסף בנסיון לברר לעומק את הבסיס לדכאונם, בשעה שטיפול תרופתי עשוי לשפר מהר, ביעילות ובתופעות לואי יחסית מועטות. זאת אם המטרה היא אושר.
מחקרים פסיכיאטריים מוצאים כי הסובלים מדכאון מראים הפרעות במאזן חומרים משדרים במוח, יענו הפרעה עם בסיס כימי שניתן לאזן. הסובלים מדכאון גם סובלים מסטיגמה חברתית בולמת, שאומרת להם להסתתר ולוודא טוב טוב אם אמא שלהם לא אשמה בכל; אף אחת משוכנות הפורום לא תלך לפסיכולוג בגלל הפרעה במאזן ההמוגלובין. היא תטופל לאיזון ההמוגלובין. אז למה אם לשלוח אישה עם הפרעה במאזן הסרוטונין במוח לשיחות נפש בכזו דבקות?
אושר!!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|