18/5/2003 09:05
|
נורית
|
מאת:
|
נועה, אני ממש מתרגשת פה
|
כותרת:
|
נועה, לפני הכל, מזל טוב ענקי וכל האיחולים שבעולם לאושר ושמחה. אני יושבת פה, שטופת דמעות מסיפור הלידה שלך. מרגש, מרגש ואני מרגישה מאוד קרובה אליך למרות שאנחנו בכלל לא מכירות וזו בכלל הפעם הראשונה שלי בפורום (באופן פעיל). אני בעצמי מסיימת היום שבוע 38 ומחכה ללידה בכל יום. היתה לידה ראשונה מופלאה כמעט כמו שלך ואני מכירה את ההרגשה שתארת ממש מקרוב. עדיין, החרדות הפעם לא פחותות. אני משתדלת לחשוב חיובי, לפעמים זה עובד יותר לפעמים פחות. ביומיים האחרונים אני מרגישה שהלידה הולכת ומתקרבת ומתארגנת פה (יש כבר צימידן ענק מוכן ללידה..) הדבר היחיד שממש הזנחתי עד עכשו הוא הבלון, שהעבודה איתו בפעם הקודמת הצילה אותי ממש (ילדתי את יונתן במשקל של 4.4 ק"ג בלי חתך)ומה שהסיפור המופלא שלך עורר אצלי עכשו יותר מהכל זה דחף חזק ללכת ולתרגל. אני גם מרגישה שהתינוקת שלי עוד לא יוצאת (למרות שהיא כבר ממש ממש גדולה, קרוב ל- 4 ק"ג) כי היא נותנת לי עוד זמן לעבוד עם הבלון.. אז, זהו אני הולכת לתרגל. תודה נועה ושוב ברכות. היתה לך התחלה נפלאה ואני בטוחה שההמשך יהיה נפלא אפילו יותר. נורית
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|