|
24/5/2003 14:31
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
ליאתיתי יקרה
|
כותרת:
|
מקווה שהשיפור מעכשיו יהיה מטאורי לשמירת בריאותך היקרה! תשמעי, אני חייבת לומר לך בסוד כמה דברים, עכשיו כשמפלצות הלילה נחות. תראי, זה נורא מלחיץ חום בתינוק. אבל נדמה לי שחלק מהלחץ הלא מודע שלנו שמתבל את הסלט, נובע מחששנו המוצדק מפני אותו פאראצטמול, כימיקל המתקרא בשמות מתיילדים כאקמולי וכאלו. כיש לילד חום גבולי, בעיני אנחנו נדרשות להמר בשלושה מגרשים לפחות: יכולתו של הילד להתמודד היטב עם חום (בלי פרכוסים בטובך) התנהגות החום (אנא אל תעלה יותר למרות שלילה ואתה אוהב לעלות אז) הסיבות לחום בשילוב עם עסקת החבילה (שזה רק לא דלקת קרום המשהו) נדמה לי שיכולת החיזוי הדי לא קיימת שלנו, מכניסה אותנו לסחרור תעודות ביטוח כזה בערך: ואם אתה לא יכול להתמודד, עדיף שתקבל קצת אקמולי ואם אתה מתכוון לעלות, עדיף שנהיה בשליטה. אתן אקמולי ואז נתחיל את המירוץ מ'נמוך יותר' ואם זו מחלה שאינה נזלונת, קח אקמולי כדי שתוכל לאגור כוח להתמודד בנחת הצרה היא, שבמקביל, נפתח חדר ישיבות נוסף בהכרה, שאינה אוכלת אקמולי בלי לזכור שחשבונות מוגשים פה ושם. ובחדר הזה, מתקיים דיון סוער אחר: ואם האקמולי מזיק (שמעתי משהו על עיכוב תפקודי כבד) ואם האקמולי יביא להורדת חום שתמסך בעיה אמיתית ואם האקמולי בכלל לא עוזר ובמקביל ישנו דיונון בחדר קטן שעניינו שבעצם נפתח פה מעקב לא רק אחר החום והתינוק אלא גם אחר האקמולי. צריך למדוד חום באדיקות יתרה מאשר זו שהיית נוקטת בה לו החלטת שלא לתת אקמול, כדי לא לתת מיותר. מאידך צריך לעקוב אחר חום יורד. וכמובן שהכל בעיניים של איך זה ייראה לרופא (צריך לבוא עם דו"ח מפורט, אחרת תזכי למבט עגל, ובצדק - על סמך מה יוכל הוא שרואה אתכן לרגע לקבל החלטה ולהמליץ). בקיצור, הרבה חדרים שוקקים פעילות לא נחמדה, ובל נשכח את חדרוני התסריטים ואת היחס בין גודל החדרים והאולמות. אוף זו פרטיה בכלל לא נחמדה אם כי לא נטולת אקשן, ובטח שכחתי התרחשויות מרכזיות נוספות. ומה אם החדרון שטוען שהגוף יודע מה הוא עושה כשהוא מעלה חום, ומה אנחנו עושים כשאנחנו בעצם בולמים, אם להשתמש במינוח האופנתי את מעשיו. נדנדת ההיסטריה-שאננות יצאה לסיבוב מטורף. ליאתיתי יקרה. מה ני יגיד לך. לי אסור להגיד באינטרנט, ולך אסור לשמוע לעצותי. לא כל חום הוא סכנת חיים או סכנה נוירולוגית גדולה, וצריך לקבל החלטות בתנאי אי ודאות, ולזכור שכשלא לוקחים צ'אנסים לכאורה, גם שם ממתינה ערימת ז'יטונים. עבורי ילד שיונק זה מספיק טוב. שלך, מהמרת מבוהלת בעצמה, אך שזוכרת שלפעמים לא לעשות כלום זו רפואה שמרנית במיטבה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|