עצם הצפיה שהדברים יחזרו להיות כמו שהיו פעם, לא תגשים את עצמה. אני לא מה שהייתי אתמול, לא מה שהייתי שלשום וגם לא מה שאהיה עוד 25 שנה. אני היום מה שאני היום.
לכן, בראש ובראשונה, ליום הנישואין השביעי, הייתי נותנת לעצמי מתנה גדולה, והיא הבנה שיש כמה דרכים לחוות זוגיות, ולחפש את הדרך החדשה שתשלב את הילד אותי ואת בעלי ביחד.
הדרך הראשית לכך, היא דיון בנושא איך מטפלים בילד כך שגם תהיה פרנסה, גם יתמלא הצורך של האב שילדו ישמר מכל משמר (גם אם הוא נראה למישהו אחר מיותר), וגם שהמטפלת הראשית, היינו את, לא תרגיש מנוצלת.
מנסיוני, זהו תהליך ארוך, שלא נגמר ביום, ואורך אצלנו כבר למעלה מעשור, ולמעלה מ-X ילדים, שמשתנה ללא הרף, כאשר כל פעם ניתן משקל אחר לצורך של משתתף אחר במעגל המשפחתי.
שיהיה לך יום נישואין שמח, והרבה הנאה ונחת מהילד.
|
תוכן התגובה:
|