10/6/2003 11:40
|
אוריתה
|
מאת:
|
רינתי, אני המומה. רוב סיפורי הלידה גרמו לי לדמוע, וזה שלך הותיר אותי יבשת עיניים ופשוט המומה.
|
כותרת:
|
המומה מעוצמת ההזדהות שלי, מעוצמת הדמיון בין התחושות שלי לשלך - גם בלידה וגם בפוסטפרטום. אני מתנצלת שאני נשמעת יבשה, אני כמו שאמרתי... המומה.
רינתי, את אשה נדירה בעיניי, כל כך ערה, כל כך מחוברת, כל כך אמיצה ואוהבת. יש מעט מידי אנשים כמוך (אבל זה מה שעושה אותך לכה מיוחדה :-). אני מאחלת לך שפע. של אהבה, של רגישות, של תבונה וקשב. וגם של רכות. את אלוהית.
שלך, אוריתה (שעדיין בהלם מהסיפור. הצלחתי להעביר את המסר הזה?).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|