זה לא אני עם הקינקיות... אני מדדתי כמה פעמים (הייתי גם בספק סכרת) עם מכשיר ביתי שיש לנו -כי בעלי חולה סכרת. לא תענוג גדול, אבל גם לא נורא (חוץ מהקטע הפסיכולוגי של לגרום לעצמי ללחוץ על המחט שתצא ותדקור אותי. זה היה מאבק כל פעם).
לגבי הטיפול ביילוד - ארגון הבריאות העולמי ממליץ את הטיפול הבא בתינוקות שמועדים להיפוגלקמיה (כמו למשל לתינוקות שנולדו לסכרתיות). אני מתייחסת לתינוקות במשקל תקין (מעל 2500 ג') שנולדו במועד. לפגים ותינוקות קטנים יש נתונים קצת שונים: להניק כמה שיותר סמוך ללידה. לא תמ"ל, לא מי סוכר. אצל ילודים, לעיתים קרובות יש סוכר נמוך פיזיולוגי. באתר שלהם מצוין מהו הערך המדאיג. אני לא זוכרת מהו. הם ממליצים לבדוק סוכר, אך טוענים שזה לא הכרחי, אם לא זמין (הם כותבים נהלים שיתאימו גם למדינות עולם שלישי). הבדיקה צריכה להתבצע 4-6 שעות מהלידה, לפני הנקה. אם הערך נמוך, יש להניק מיד ולוודא עליה. ורק אם לאחר 3 שעות נוספות(נדמה לי) הערך עדיין (שוב?) נמוך, לשקול(!) מתן גלוקוז לוריד. כמו כן הם ממליצים להאכיל (להיניק) כל 3 שעות ביממה הראשונה. עוד חשוב לשמור על חום גופו של הילוד. לא יודעת בדיוק איך, אבל יש קשר (אולי הוא צורך סוכר כדי לשמור על חום גופו אם קר מדי). הכי טוב זה חימום ע"י גוף האם ושמיכה (בחדר חמים).
אצלי, מכיוון שילדתי בבית, הכנתי (בהמלצת המיילדת) קופסת גלוקוז (כמו של ההעמסה) ומים רתוחים, כדי שאם יהיה צורך, יהיה לי טיפול חירום (וכמובן שאז היינו פונים מיד לבי"ח). במציאות - כיוון שלא אכלתי כלום בערך 12 שעות מהלידה, וגם כשכן זו היתה ארוחה קלה (כי היו לי כאבי שיניים ולא יכולתי לאכול), לא היתה סיבה לחשוש שיש לתינוק עודף אינסולין שיוביל להיפוגלקמיה. חוץ מזה הוא היה חיוני, רגוע וינק היטב - ולכן לא ביצענו כל פעולה מיוחדת.
למרות שכנראה שבסופו של דבר כן היתה לי סכרת הריונית - אחרת אני לא יודעת איך יצא לי ילד מתוק כל כך (-;
|
תוכן התגובה:
|
