|
5/7/2003 23:38
|
נירה
|
מאת:
|
|
מסכימה עם רוב קודמותי...
|
כותרת:
|
ואני אמא לבן ובת, שאמנם מאמינה בהבדלים בין המינים אבל גם בחופש הבחירה... אצלנו בבית המשחקים משותפים, רוב הבגדים עוברים מהבת שלי לבן שלי (טוב... חוץ השמלות, למרות שאני כבר מצפה ליום שמיכאל יבקש ללבוש גם שמלה (-:) ואולי היחס שלי מראש לוקה ומשוחד בגלל שכל אחד מהם שונה במינו, אבל אני מאמינה מאוד שההבדלים בין המינים הם כל כך עמוקים ונעוצים ברגע ההתעברות עצמו. מתמיד, עוד מהביצית, הנקבי מקבלת, מכילה, מזינה, עגולה נייחת. והזכרי, ממהר, חודר, נותן, פעיל. בטח שבכל אחד מאיתנו יש רמות שונות של נקבי וזכרי ואולי בכך נעוצים ההבדלים בין אישה זו או אחרת וגבר זה או אחר. אבל במונחים אבסולוטים של גברי ונשי- יש הבדלים, בטח שיש הבדלים! בחיים, אני רואה עד כמה ההתנהלות בין הילדים שלי שונה. וזה בלי קשר לשובבות, לכוח, להתקשטות, אני מדברת על הדיאלוג שלהם עם העולם, על מערכת היחסים שלהם איתי כאמא, על איך שהם רואים את עצמם. גם אני רואה את זה כדבר יפה. יש להם את כל החופש ללכת בדרך שיבחרו- מיכאל בבית תחת החופש שלי וטל בגן שממש לא מנציח הבדלים כאלה בצורה מלאכותית והכל זאת, זה פשוט מקסים לראות את ההבדל הטבעי הזה, זה שלדעתי אחראי על ההמשכיות שלנו.
וזולו, יש לי משהו קטן אלייך, את יכולה לצרף מייל?
נירה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|