|
8/7/2003 13:32
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
|
קראתי אצל פנלופה ליץ'
|
כותרת:
|
שקשה לצפות מראש לשמחה גדולה אצל הבכור ואין להכניס לו לראש שהוא "ודאי יאהב את אחיו" אלא כדאי לנסות להבהיר לו (על ידי ביקור חברים עם יותר מילד אחד קטן) שברוב המשפחות הילדים אינם יחידים ולעורר עניין כללי בתינוקות. היא מייעצת לתת את התינוק לאבא או למישהו אחר כשנכנסים הביתה אחרי השהות בבית החולים כדי שהאם והילד ייפגשו כפי שהוא היה רגיל לפני הלידה (חיבוק למשל). בכלל, היא אומרת שככל שתצליחי להמשיך בשגרתו של הילד המוכרת לו מלפני הלידה כך יכעס פחות עלייך, על אחיו, על השינוי.
אינני יודעת אם דרכה של ארזית (שאני מתפעלת ממנה, אם היא נתקבלה למען ארז) מתאימה לכול, נדמה לי שזה תלוי בטיב הלידה ובהרגשה אחרי הלידה. גם ההתרוצצות עם תינוק שלא עבר את שגרת הבדיקות בבית החולים והמתוכננת ליומיים איננה קלה בכל מקום ולא בהכרח תחסוך מן הבכור קיפוח בתשומת הלב.
לידה קלה והתמודדות קלה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|