הרשו לי לשתף במעט הנסיון שלנו עם חום אצל תינוקות.
בננו הבכור נמצא בקבוצת הסיכון לפרכוסי חום. הפעם הראשונה שלו היתה טיפטיפה לפני גיל שנה, כשפתאום, באמצע יניקה שלווה בשעת ערב הוא קפא לי בידיים. זו הרגשה נוראית, אתה מרגיש שחיי הילד שלך נוזלים ממנו ולמרות שכל העניין אורך שניות עד דקות ספורות, זה נדמה כמו נצח. באופן מפתיע, על אף שהגענו לחדר מיון (זה היה בשבת) הסתפק הרופא בבדיקות דם ולא ביצע ניקור מותני. אם איני טועה הוא ראה בפיו של בננו איזה פצע לבן ממקור ויראלי, וייחס לו את עליית החום. שוחררנו מהמיון ברגע שהחום ירד. למחרת כבר הפכנו מומחים לפרכוסי חום, אבל כהורים לילד בריא במיוחד שכחנו מכל העניין די מהר. בגיל שנה וחצי לערך שוב היה פרכוס, שוב שעת ערב, שוב תוך כדי הנקה... הפעם הגענו לרופא ילדים, והוא, בחכמתו ובנסיונו הרב, חסך לנו את ההפניה למיון ורק הזכיר לנו את כללי ההתנהגות, שעיקרם הורדת חום כבר ב-37.5. צריך לזכור שאצל בני אדם בכלל וילדים בפרט חום הגוף עולה בשעות הערב, ולכן בד"כ התפרצות של מחלות חום היא בשעות אלו. בד"כ בשש-שבע בערב אין רופא ילדים, ומרבית ההורים מגיעים הישר למיון.
גם בתנו הספיקה להקפיץ חום לפני כחודשיים, ואותו רופא חכם יעץ לנו לעבור במוקד לפני המיון. למה זה טוב? כי אפשר צ'יק צ'ק לבצע ספירת דם ולדעת אם החום ממקור ויראלי או חיידקי, לקחת דגימת שתן (סיפור לא פשוט אצל תינוקות, ביחוד בנות), לבצע צילום חזה במקום (במקום בביה"ח, סיוט בפני עצמו), ובאופן כללי לשלול כל מיני דברים לפני שמגיעים למיון ועולים על פס היצור של הנוזלים (דם, שתן, נוזל חוט שידרה) והטיפולים החודרניים. בגדול - המוקד קונה לכם מעט זמן ופרופורציה, ויכול לחסוך אי נעימות גדולה ואף טראומה במיון. כשמגיעים לחדר מיון עם ילד חולה, לחץ גדול ואפס ידע, ונתקלים שם בהמולת הלילה ובכל אנשי הרפואה סטייל-אי.אר מרגישים מאוד אבודים. המוקד קצת יותר ידידותי להורה המשתמש, הרופא קצת יותר מזכיר את רופא הילדים ה"רגיל" והאחיות קצת יותר סמפטיות. אין שם את ההרגשה של "ראינו הכל" שקיימת במיון. בכל מקרה, אף אחד לא יקח סיכון ואם יש צל של ספק ישלחו אתכם למיון, אבל לשם כבר תגיעו עם מעט ידע ושליטה במצב, ועם קצת תוצאות ראשוניות של בדיקות. לתושבי השרון חברי "מכבי" אני ממליצה על מוקד רמה"ש, ביחוד אם ד"ר גורן נמצא שם. סיבה מצויינת לעבור במוקד היא כלכלית ונוגעת לגיל התינוק: אם מדובר בגיל הגבולי שמעל חודשיים, תחוייבו באגרת מיון אם תפנו ללא התחייבות והתינוק לא יאושפז.
תינוק שנקבע שבגופו משתולל זיהום חיידקי כלשהו לפי תמונת ספירת הדם, והוחלט להתחיל לטפל בו באנטיביוטיקה, אוטומטית יקחו ממנו כל נוזל גוף אפשרי לתרבית ל-פ-נ-י התחלת הטיפול, כי אח"כ אין טעם, שהרי האנטיביוטיקה כבר נכנסה למשחק. מכיוון שלגדל תרבית לוקח זמן, יכול להיות שהחום ירד והטיפול האנטיביוטי יסתיים עוד לפני שתוצאות התרביות ישובו מן המעבדה שליליות ולמעשה לעולם לא יוודע מה גרם את החום. גם ככה, כשלוקחים דם לתרבית, רק ב-85% מהמקרים מצליחים לגדל את החיידק, ז"א ב-15% מהמקרים בהם היה חיידק בדם לא מצליחים למצוא אותו.
מאחלת לכולכם שלא תדעו מה זה חום אצל תינוק, אבל לדעתי עדיך לדעת ולא להצטרך מאשר ההיפך. תהיו מודעים לסיבות השכיחות: דלקת אוזניים, דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן, דלקת קרום המוח, דלקת של המעי, וירוס. יותר מזה, דעו כיצד לשלול כ"א מהנ"ל (צילום חזה, שתן צלול/עכור וכו') ועמדו על כך באסרטיביות. איך אמרנו פעם: ידע הוא כוח, וניקור מותני של תינוק שלך כואב פי מליון מחתך חייץ. באחריות.
|
תוכן התגובה:
|
