18/7/2003 19:08
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
הי מירבי, 'חולמת לידות' כהגדרתך. זה יפהפה
|
כותרת:
|
תודה על הטקסט(טורה) היפהפה שפרשת לפנינו. תודה אישית מיוחדת על פיסת הפאזל שלך שאני משכפלת להקשר אחר משלי. כתבת
נתתי חשיבות גדולה לכל פרט, שהכל מסביבה יהיה "בעדה": הצלילים שהאוזן שומעת, הצבעים והצורות שהעין רואה, הריחות שהיא מריחה, המגע שהיא מקבלת...כל דבר בדקתי בדיוק איך היא אוהבת. בדרך כלל אנחנו יודעים מה נעים לנו ומה לא, אבל לא ממש מיחסים לזה חשיבות גדולה (כי תמיד ממהרים בדרך החתיכה החסרה, ותמיד צריך כבר לעבור למשהו ה"חשוב" הבא) אז כאן קיבל כל פרט כזה, חשיבות של מלך.
סואני מאמצת את זה להסבר אחד מני רבים במה שונה לידה בבית מאשר לידת-לא-בית. על שבלידת בית מוקפים באותן בחירות עתירות תשומת-לב של הפריטים שמשקפים אותנו.
אשרי הדולה האוצרת עבור האשה שלה את אוצרות ארמונה הפרטי, הפנימי. בבית, בבית-יולדות ובכל מקום. .
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|