כל החיים תתקלי בדברים שכאלו. כולנו נתקלות. ולא מדובר רק ברופאים שיודעים יותר מאיתנו, הרי כל אחד יודע יותר מאיתנו -אחות טיפת חלב, אמא שלנו, אמא אחרת מנוסה יותר שאנחנו פוגשות בדרך, סתם עובר אורח, המוכר בחנות -כולם יודעים שאנחנו עושים פשעים לילדים שלנו, חונקים אותם במנשאים, מחזיקים אותם עקום, יותר מדי על הידיים , פחות די על הידיים ועוד ועוד ועוד. אז מה? להקשיב, לחייך ,ללכת הלאה, לחשוב, לעשות רק מה שנראה לנו נכון ולעולם לעולם לא להפסיק להפעיל שיקול דעת. יהירות של "בר סמכה" אינה רלוונטית. נגמרו ימי הסגירה לתוויות: רופא, מוכר, אמא. מעכשיו האינטואיציה מקבלת מקום של כבוד והידע החברתי והתרבותי - עשי מה שאת מרגישה כנכון תמיד וסביר שלפעמים זה לא יהיה לעניין. אבל זהו בדיוק העניין -לחשוב, לנסות, ללמוד - אנחנו שורדים את זה ושמים לעצמינו גבולות לתהיה לפי יכולתינו האישית. שיהיו לך חיים מופלאים עם עמוד שידרה שהולך ומחזק וידיעה עמוקה שאת יודעת -לא פחות טוב מכל הידענים סביבך. הרבה טוב
|
תוכן התגובה:
|