21/7/2003 11:21
|
עדה
|
מאת:
|
שגית,
|
כותרת:
|
אני כל כך מבינה את הכאב והקושי. את החוויה המופלאה שהופכת למשהו מפחיד וכואב וזר, את תחושת חוסר האונים. אני חושבת שהיכולת לחלוק את זה עם אנשים אחרים, אמיתיים או וירטואליים יכולה להקל מאוד את ההרגשה. גם הזמן עושה את שלו, ואושר הגדל ומתפתח לנגד עינייך, והאושר שהוא מביא לחייך, בודאי מקהים קצת את הכאב. אני חושבת שבכך שחלקת את סיפורך איתנו, עשית צעד לקראת ההחלמה מהפצע, אבל יש לי הרגשה שיש לך עוד דרך לעבור. מקווה בשבילך שהיא לא ארוכה, ושתמצאי מישהו שילווה אותך ויתמוך בך ויעזור לך לעבור אותה.
באיחולי אושר ו"תיקון"
עדה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|