קודם כל אני תופסת את החרטה... אוף זה בעסה להתחרט.
משהו אחד תפס אותי בהודעה שלך. אמרת שהוא כל היום מנדנד, כל היום על הידיים, נמאס לך לרקוד ולקפצץ. אני לא יודעת איך את מתיחסת לקטע של לבכות, אבל לדעתי זו נשמעת התנהגות קלסית של צורך לבכות שלא נענה. נדנוד כל היום, על הידיים כל היום (בגיל שמונה חודשים). הבת של חברה שלי היתה נשמעת די דומה ומאז שהיא התחילה לתת לה לבכות (על הידיים כמובן) כמה פעמים ביום, היה שינוי ממש גדול והבת שלה הרבה יותר שמחה ורגועה.
אם תרצי עוד פרטים אני כאן (או בספר "התינוק יודע").
מקווה שתקחי גם את מה שליאתיתי כתבה!
להתראות
|
תוכן התגובה:
|