היינו שם חודש, בעיקר באיים, היה מדהים ויש לי הרבה המלצות וטיפים כי הכל עדיין טרי כל כך...
אז קודם כל טיסה – אנחנו גרים עכשיו בארצות הברית, אז היה לנו 4 טיסות ערוכות, כולם 10-12 שעות (ניו יורק-ישראל, אחרי 3 שבועות ישראל-תאילנד, אחרי חודש תאילנד-ישראל, ועכשיו ישראל-ניו יורק). אני חששתי מהטיסות נורא, אבל להפתעתי הרבה כולם עברו מדהים, כולם היו טיסות לילה (שזה, לדעתי מאוד חשוב) ודניאל ישן רוב הזמן, אומנם אצלינו עדיין יש את ציצי, אבל בנחיתות והמראות הוא לא תמיד רצה לינוק, לפעמים הוא כבר ישן והמראות-נחיטות לא הפריעו לו, ואם היה ער השתדלתי או לתת לו לשתות או לאכול משהו וזה תמיד עבד. באחד הטיסות הוא אפילו היה מצונן וכולם הזהירו אותי שהאוזניים יכאבו לו נורא, אבל הוא היה בסדר גמור, אפילו שלא הסכים לינוק בגלל האף הסתום. בזמן שהיה ער, היה קצת קשה – הוא התרוצץ במעברים וניסה להעיר נוסעים ישנים, אבל הזמן הזה היה קצר יחסית , לא יותר משעתיים-שלוש (בגלל טיסות לילה) והעברנו אותם איךשהוא בשירים, משחקים וריקודים (מה שגם לא עזר לנוסעים אחרים לשון, פרט שולי).
עכשיו תאילנד – לדעתי מדינה מושלמת לטיול עם תינוק. תאילנדים חולים על תינוקות ויודעים לשחק איתם מדהים. איך שאתם מגיעים למסעדה, רצה אלכם מלצרית חמודה, חוטפת את הילד (שמשום מה מייד מסכים ללכת איתה), אתם מנסים לנצל את הזמן ולאכול מהר, אבל אחרי שגמרתם לאכול ואפילו עישנתם סיגריה אתם מתחילים לחפש את הילד ומוצאים את הילד במטבח, אוכל דייסה על חלב קוקוס ונהנה מהערצה של עשר בחורות תאילנדים ששרות לו שירים מוזרים. וחוץ מזה – החופים מדהימים עם הרבה צל (רק תשימו לב לחול – יש חופים עם חול מאוד גס, שדניאל לא אהב), אפשר למצוא תנאים מצוינים במחירים מצחיקים (לנו היה מאוד חשוב בהחדר יהיה גדול ומרובח, כי להפתעתינו הרבה גילינו שדניאל לא מסוגל להנות מהחוף 12 שעות ברציפות וחייבים לקחת אותו לכמה שעות לשחק בחדר), האוכל טעים (לא נרשמו שום בעיות בטן) ואנשים מקסימים.
אני ממליצה בחום על מקום באי קופאנגן (שענה לכל הדרישות המוגזמות של דניאל), זה האתר שלהם:
http://www.tongtapan.com
אני חייבת לסיים (גם כך הגזמתי קצת), אבל אם יש לך שאלות, אענה בכייף. סליחה על השגיעות שבטוח היו – אין לי פה מעבד תמלילים עברי ועברית היא לא שפת האם שלי.
|
תוכן התגובה:
|
