שירה, תהליך ההתקשרות מתחיל כמובן עוד קודם, וצר לי אם בחרתי מילים מטעות. למעשה, תינוקות בני יומם מסוגלים לזהות את אימם על פי קצב הלב שלה, ואחר כך על פי ריחה. מה שקורה בערך בין גיל 6-9 חודשים זה הביטוי החיצוני והעוצמתי של ההתקשרות בשיאה, חרדת הזרים. שאלת על עוד דרכים לזהות מה טיב ההתקשרות של התינוק אליך. התשובה היא שזו הדרך, אבל יותר חשוב להבין מדוע חשוב לך לזהות בצורה "אובייקטיבית" או "מדעית" אם תרצי את טיב ההתקשרות? האם את חוששת מהדרך בה את מתקשרת עם בנך? האם עולות בך תחושות שאינך הורה מספיק טוב עבורו? ה"אבחון" בעיני, הוא כלי לצורך קבלת תשובה לשאלה ממוקדת, ומשם להראות דרך לטיפול ושינוי. אין לו, כשלעצמו, שום ערך (וזה אומרת מישהיא שמאבחנת די הרבה למחייתה). אז אני חוזרת ושואלת מה השאלה המטרידה אותך? האם אין דרכים יעילות יותר למצוא לה תשובה (למשל לפנות לייעוץ לשיחה או שיחות ספורות?) ארני, כנראה שפיספסת את הודעתי כי אני פיסתסתי את שמך, וכתבתי הודעה לארנה*, והנה הלינק...:http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=139195
|
תוכן התגובה:
|