|
17/8/2001 08:19
|
ריש
|
מאת:
|
|
תה"ש
|
כותרת:
|
אני התאפקתי לא להגיד את דעתי על בי"ח תה"ש.
אחרי האיחסה שעברתי שם (לא מבחינה רפואית חלילה...) אני פשוט לא ממליצה על המקום. אני חושבת שלחלק הרגשי יש השפעה מכרעת בתהליכי החלמה, אך התה"ש לא רואים בזה דבר חשוב מספיק (אחרת פשוט אין לי הסבר ליום הנוראי שעברתי שם והיחס שקיבלתי מכל הנוגעים בדבר למעט אחות מחלקה אחת שגילתה סבלנות לפניותי ושאלותי). אני בטוחה שהטיפול הרופאי שהייתי מקבלת היה טוב אבל הייתי יוצאת משם ישר לאברבנאל (לצמיתות). פגעו בי, השפילו אותי ויותר מהכל הכעיסו אותי. החוצפה של האנשים שם (לא רק רופאים אלא גם אנשי מנהלה) עברה כל גבול סביר (השיא היה שביקשתי לדעת איך יעשו לי מה ולא הסכימו לגלות לי עד שלא אתייצב בבי"ח, חוסר הנכונות שלהם להעביר לרשותי את טפסי הועדה להפסקת הריון, למרות שע"פ החוק הם חייבים). לא האמנתי שאפשר אחרת עד שהגעתי לאסף הרופא.
כל זה התרחש במחלקת נשים ביחידת האולטאסאונד ובגנטיקה. "דגמתי" כמה מקומות שונים (לשמחתי לא דגמתי את יולדות למרות התוכניות של הצוות במקום). נכון אין הכלל מעיד על הפרט, ואין אני אומרת שהייתי במצב רגשי קל (בכל זאת באותו שבוע התבשרתי שלעובר שלי יש מום חמור) אבל אפשר היה לעשות דברים אחרת. אין לי ספק קל שבקלים שניתן היה לתת לי יחס קצת יותר אנושי ולא לתת לי תחושה של "מקרה" מענין (יותר או פחות).
לא מלונית ולא מיילדת פרטית יביאו אותי לשם. רק אם אהיה על אלונקה במצב חוסר הכרה אראה את הדלתות של תה"ש מבפנים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|