הי ענת.
עידן בן 7 חודשים וקצת, ילד אקטיבי מאד, אבל לפעמים נראה ש"אקטיבי מידי". הוא נופל היטב לתבנית האקסטנציה המוגברת בגב שתיארת, כשבין הסימפטומים ניכרים במיוחד חוסר השקט, וה"פתיל הקצר" בעירות ובשינה. נראה שהוא כל הזמן רוצה את "השלב הבא" למרות שאין לו לול ורוב הזמן הוא על הרצפה. מאז שהיה קטן הוא אוהב רק על הבטן, הוא ישן לפעמים כמו שתיארת - "תנוחת סופרמן" - עם היד העליונה אחורה. הוא למד לשבת לבד לא מזמן, ומבלה כך את רוב זמנו כשעכשיו הוא מנצל כל חפץ (חי או דומם) כדי להתרומם לעמידה. האמת שכל זה נראה לי נורמלי. מה שגורם לתהיות אצלי היא העובדה שהוא לא מוכן "להתקפל" קדימה. ערסול היא מילה גסה מאז שהיה מאד קטן, והרבה פעמים הוא דוחף את מי שמחזיק אותו בתנועה אלימה כמעט של הקשתת הגב אחורה (למשל כשאני מחזיק אותו עלי בישיבה) - תמיד הוא אהב לישכב על הגב מכופף אחורה (עם הראש למטה).
כמו שציינתי, עיני ההדיוטות אינן רואות בעיה, אלא אם אני מתייחס למאמר שכתבת. מה לדעתך כדאי לנו לעשות, אם בכלל?
|
תוכן התגובה:
|