הוא מקנא בדבר הקטן הזה שלקח אותך. אני חושבת שבשביל להתחיל ליישר את המצב, ליצור מצבים שבהם רק את והוא באיזור ואין תינוק. (לדאוג לביביסיטר בשעות האלה ואם אפשר תשאבי חלב ושיתנו את החלב הזה ורק שלא יקראו לך בזמן שאת אמורה להיות עם הגדול) לפנות הכל בשבילו.
לשאול אותו (אם איתך אי אפשר אז אבא שישאל מה הוא רוצה לעשות למשל כשיוצאים מהגן ואמא באה לקחת אותו), וככה להתחיל. יכול להיות שההתחלה תהיה מאד קשה והוא יחליט להתעלם ממך, לקבל את זה בהבנה, למרות שזה יהיה קשה לך במיוחד רגשית. אם הוא לא ירצה להיות איתך ונגיד ירצה טלויזיה לקבל את זה.
גם אצלי היה קשה מאד ככה בהתחלה והיא ממש ברחה ממני קילומטרים. אבל התמדתי בעניין ותוך 3 חודשים היא חזרה אלי בהתחלה לגישושים ואח"כ ממש חיזרה אחרי.
כשאין לך אפשרות להיות איתו לבד דאגי לתעסוקה לשלושתיכם תוך שאת מדגישה כל הזמן כמה הוא ילד גדול, בוגר, אחראי, איך אפשר לבקש ממנו דברים והוא עושה. איזה יופי הוא מצייר, איזה יופי שהוא יודע להעסיק את עצמו ולשחק קצת לבד, כמה יפה שהוא עוזר לך עם אחיו התינוק. והכי חשוב לא לשכוח כל הזמן להגיד לו כמה את אוהבת אותו. עם חיזור כזה אין אף אחד שיכול לעמוד בו הוא ישבר ויחזור לעצמו.
שיהיה בהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|