הארוחה שאכלתי לפני כחודש (נדמה כשנתיים)בטיסת טראנס-אוויה מאמסטרדם לארץ היתה הגרועה שאכלתי מעודי. עם הספיישלים יש סיכוי קטן ביותר ליפול. הבעיה היא שאם לא משלמים על הכרטיס אלא ביטוח, אין זכות למנה, ואני מציעה לנשים מיניקות להזמין עבור עצמן ארוחת פירות שממש קשה ליפול איתה, ואת המנה העיקרית הבשרית לאכול כפי בחירתן בשדה.
אישית אני מצטיידת בפירות לפני טיסה (רק תזכרי שאסור להכניס לישראל פירות מאירופה\ אז רק הלוך, או שתזרקו את השיירים במטוס אם זה בחור), משום שאפשר ליפול חזק. בישראיר היה אוכל נהדר בואכה אמסטרדם.
העניין של השתיה - מתקמצנים על שתיה במטוס, ולא מרוע. פשוט אם ממלאים את הכוס הקטנה מילא, היא עלולה לנטות ולהשפך. מיניקות - ראו הוזהרתן. אחר-כך - להתחנן כל פעם לחצי כוס זה לא כיף.
מיץ עגבניות הוא משקה שהומצא לטיסות: הוא משביע, לא מתוק ולא מוגז, ויש לו מן טבע אדום להתפשט כמו אש - אחד מזמין - כל המטוס פתאום חובב מיץ עגבניות. חרדתה של כל דיילת. עם זאת, כמי שחצתה את הקווים, אני ממליצה בחום. לפעמים הארוחות מתמהמהות מאד, במיוחד אם יושבים בשורת התינוקות (הראשונה, ואז האוכל יגיע אליכם אחרונים.
ענייני השמיכות והכריות. הן נגמרות תוך שניות. בקשו עם העליה למטוס, תמיד יימצא להן שימוש.
עוד משו - קחו אזניות של ווקמן ענתיק. רובן טובות להתחברות לערוצי השמע במטוס. זה חוקי וזה בחינם.
בקשו מהדיילת לפני ההתיישבות גם חגורה מיוחדת לתינוק. זו חגורה גאונית בפשטותה - כמו חגורת בטיחות רגילה, רק עם טבעת ארוגה המושחלת על חגורתה של האם. אם פרנסי התחבורה הארצית לא היו טומנים ראשם בבוץ כמנהג בנות היענה, יפה היו עושים לו אימצו את הרעיון שהוא הרע במיעוטו לגבי נסיעה עם תינוק יונק בזרועות אמו. גאוני וישים, אבל הרבה יותר קל לצרוח שצריך רק להושיב (אז מה אם אמא ותינוק שצורח בנסיעות לא יוכלו לצאת לנסיעות עד גיל שלוש) חגורים.
אם את נוסעת עם תינוק בזרועותיך, המנעי מלשבת במושב שסמוך למעבר (הקיצוני בשורה, משום שכמו באותה טיסה נעימה והגיטרה, תחטפו (המרפק שלך והקדקד שלו שפשופי ישבנים, מרפקים והתנצלויות כשתנוח הרוח העוברים ושבים בדרכם לשירותים, שלא לדבר על אלו שינסו גם להתיישב עליכם, ועל העגלות שדלתותיהן סרבניות מלשמור עצמן מלנופף מחיצות אלומיניום בכל הזדמנות נקרית).
טיסה מהנה.
|
תוכן התגובה:
|
