...אגב, הסיבה היחידה שלא פירטתי אודות הטקטיקה הזאת בהודעתי הקודמת היא שהייתי בטוחה באמת ובתמים שהיא ברורה מעצם שמה, אבל כנראה שאמא שלי ואני מתנסחות קצת אחרת... בכל מקרה, טקטיקת דלקת ריאות כשמה כן היא. when all fails, כלומר - רק אחרי שניסיתם את כל אסטרטגיות ה"מקל" הקיימות (בקשת עזרה כנה, מעט חנופה, ליקוק מאסיבי וכד'), ורק אם ברור לכם שהאדם מעברטו השני של הקו אינו מעלה על דעתו לסייע לכם כהוא זה, או-אז הקפיאו באחת את טון הדיבור שלכם לטמפרטורת דלקת ריאות, ורצוי לפתוח את המשפט במשהו כמו "יחזקאל, תן לי להבין בבקשה: אני מבקשת ממך לעזור לי לקבוע תור לד"ר פומרנץ, ואתה מתווכח איתי וגם מדבר בו-זמנית עם עוד שלושה אנשים. אפשר להבין למה זה צריך להיות כל כך מסורבל?". צריך להלך על חבל דק כדי לא ליצור אנטגוניזם ("גיברת, לכי לאלף עזאזל!") אלא שיתוף פעולה שנובע מההבנה, שכאן יש מקרה מצער של לקוחה שלא מסכימה להיות פראיירית. כמובן שעדיף שהכל יילך טוב וחלק, בשיטת ה"ודאי תוכל לעזור לי" (אגב, לא לשכוח - חובה! - את משפט הסיום: "יחזקאל, אלף תודות לך, כל כך עזרת לי!") אבל במקרים שרואים שפשוט אין עם מי לדבר - שלושה משפטים בטון דלקת ריאות, וברוב המקרים זה עוזר.
ואיך אומרת אודטה, המורה הרוחנית? אבי-געזונט, אני סיימתי.
|
תוכן התגובה:
|
