|
14/10/2003 10:08
|
annat
|
מאת:
|
|
האמנם זה המצב?
|
כותרת:
|
לוידת, ממה שאני רואה אצל חברות הריוניות והריוניות לשעבר, ואפילו כאן בפורום, זה לא שנשים יודעות מה הן רוצות ובטוחות שיקבלו, אלא הרוב בכלל לא יודעות... הולכות ללדת בלי לברר לעצמן מה זה התהליך הזה והאם יש להן אופציות. כל כך הרבה נשים םגשתי שהמומות מהזה שיש אפשרות לא לחתוךף וגם אחרי שאני מספרת להן את נפלאות גמישות הפרינאום והאפי נו, לא ממש מאמינות.. ואני מדברת על נשים אינטיליגנטיות ומשכילות, כן? או עניין הזירוז והתערבויות אחרות, אם היית יודעת כמה פעמים שמעתי ב41+4 שבועות הריוני את ההצעה: תגמרי עם זה כבר, למה את לא הולכת לזירוז, בשביל מה את צריכה את זה? (וראי דיון בעמוד זה בעניין התערבויות) או אפידורל: מה, גם טיפול שורש את עושה בלי הרדמה? והכי חשוב, לדעתי: התינוק: מה???? השתגעת? למה את לא שמה אותו בתינוקיה? מה זאת אומרת לא נתת חיסון להפטיטיס B? בכלל לא ידעתי שאפשר להגיד לא. ולמה לא בעצם?
ועוד ועוד ועוד. אז נכון שעבורנו, שרוצות ללדת עם דולה ובתוך מים ובלי שיפקעו לנו ויחדירו לנו ויזרזו לנו וייכנסו לנו ויגידו לנו - הפעילות של נשימקו מבורכת אם תתן לנו את מה שאנחנו רוצות. כי אנחנו יודעות בדיוק מה אנחנו רוצות. אבל נראה לי שלנשימקו צריכה להיות מטרה הרבה יותר חשובה ורחבה: להביא למודעות של כמה שיותר נשים שיש אופציות, שהן צריכות ויכולות לגבש לעצמן דעה על הלידה שהן מעוניינות בה (ולא: "מה, כמו כל החברות שלי: על הגב, אפידורל, תינוקיה...") יכולות לבקש (שלא לומר, לדרוש) ונראה לי שזה גם יעשה את העבודה הכי טובה בשטח.
ובסלוגנים אני פחות טובה...
ענת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
