|
15/10/2003 11:00
|
אלה
|
מאת:
|
|
עוד משהו קטן
|
כותרת:
|
כתבתי לך על התפקיד של בובת הפרווה כי יש דברים שאנו רואים אותם , אבל הם לא משנים לילדים שלנו. כשהייתי ילדה, היו לי שני חברים בנים שמאד אהבו לשחק בבובות ובקשו מההורים שלהם גם. ההורים שלהם כמעט התעלפו והסיפור נגמר בבובות של מיקי מאוס שהן יחסית עומדות בקריטריונים. ומה מצחיק? זו משפחה שבה האם היא המפרנסת העיקרית והאב גידל את הילדים(אי שם בשנות ה70) ובכל זאת היה חשש מנושא הבובות. אני חושבת שהרצון שלך לשוויוניות הוא יפה וחשוב. עם זאת לדעתי ילדים לומדים בעיקר מחיקוי. אני ניסיתי לשבור את הראש איך הבן שלי מתלהב ממכוניות? למה המכונית זבל היא להיט היסטרי? המערבל בטון הוא התרגשות ענקית והטרקטור צ'ופר אמיתי? איני יודעת. אבל, זה בסדר. זכותו להתלהב מהעצמים הנ"ל . הוא יכול להתלהב מבובת הכפפה, או מבובות שעירות אחרות כל זה לא חשוב. החשוב בעיני הוא מלבד החשיפה למגוון גירויים, לחשוב מה הפונקציונליות שממלא כל סוג צעצוע ולראות שהפונקציונליות הזו מתמלאת. דוגמא: השלכת רגשות דוגמא: טיפול באחר יכול להיות שהפונקציונליות הזו תמצא את ביטוייה באופן אחר מזה שההורה חשב מלכתחילה. לכן לפעמים יש מקום לעצור ולגלות גמישות בנוגע לצעצועים שהילד משחק אני מציינת זאת לא בגלל שאיני סומכת על פותחת השרשור שהיא חכמה ויצירתית(ההפך הוא הנכון, מאד התרשמתי). זה בעיקר בגלל שקראתי השבוע מישהו שחושב ההפך ממנה אז בשביל הקוריוז (אני לא מצליחה לקשר להודעה, כנראה יש תקלה בynet זה הפורום יעוץ להורים ההודעה של ערנוש http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1334-11424,00.html
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|