|
16/10/2003 11:08
|
הדס
|
מאת:
|
|
איתך רוניתה
|
כותרת:
|
מה אגיד בתור זו שלרוב היא היחידה פה שדוגלת בשיטת ה- 5 דקות ובשיטת השינה הרציפה של אמא ואבא? אני יודעת, מנסיוני הדל עם רותם ילדת הקריזות, שכדאי להתעקש על נושאים חשובים ולא כדאי לעשות issue משטויות. זאת כדי שלא יהיה כל היום מריבות ומתחים. אני בפרוש חושבת שגבולות בבית שהולכים בד בבד עם כבוד והערכה לילד, יובילו גם לכבוד כלפי דמויות סמכותיות בגן ובבית ספר. אני משתדלת לא לקחת את הילדים שלי למקומות שיעוררו קונפליקט התנהגותי שיהיה קשה לכולם, כמו מסעדה מלוקקת או חתונה ללא ילדים. כי ברור לי ששם אנחנו נריב ומה הפלא שהיא משתוללת ומה הפלא שאני מתעצבנת. ואז יש לי רגשות אשמה על הכעס שלי כלפיה כי בעצם הבאתה למקום כזה יצרתי קרקע פוריה למריבה ולכך שהיא לא מצאה את עצמה שם. כשאני מביאה אותם למקומות שהם נכונים לגילם ויותר ידידותיים לילדים, מה הסיכוי שיתעורר קונפליקט? בבורגראנץ' אנחנו אף פעם לא רבים. מה אני מנסה לומר? שהגבולות זה לא רק איך שאני מדברת אל הילד או הדרישות שלי ממנו אלא גם הסביבה הפיזית שאני בונה סביבו וגם הכבוד שלי אליו כילד. ואני מקווה שאני לא אקבל פה מטח עגבניות רקובות על כך שאני אוכלת עם ילדי בבורגרים למניהם...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|