לאמא אחת- שמחה לשמוע שנעזרת וטוב לך עכשיו. עזרת עכשיו גם לאחרות שמתלבטות. בקשר לשאלתך- קשה לי לענות עליה. האם מותר לך לשמור מידע כזה לעצמך? מי אני שאקבע. אם להיות פוליטקלי קורקט, אז אנחנו לא אמורים "לשקר", ולא צריכה להיות לאף אחד בעיה עם זה שהיית בדיכאון, וטופלת. אם טופלת במסגרת ציבורית, ואת חותמת על ויתור סודיות- הם יכולים לקבל מידע על כך שטופלת. אם טופלת באופן פרטי, אין שום דרך שהם יכולים לעלות על זה. לדעתי את צריכה לחשוב עם עצמך מה נכון לך- תלוי במקום העבודה (האם נראה לך שזה רלוונטי?) האנשים שם, ובעיקר- איך את מרגישה עם כל העניין. אם את מרגישה שאת בסדר עם זה, ולא מפריע לך שאנשים ידעו- את יכולה לספר. מצד שני , זה מקום חדש, את עוד לא מכירה אולי את הבוסים שלך, ואולי תעדיפי לשמור את המידע לעצמך. נסי לחשוב מה יקח ממך יותר אנרגיות- לספר, או לשמור בסוד? מקווה שעזרתי.
דסי יקרה- את מתפרצת לדלת שכבר מזמן נפתחה. העניין בטיפול מתקדם.
ורוניתה יקרה- תתקשרי אם תרצי, כשתרגישי מוכנה, ורק אז. ידוע שלטיפול הכולל הורמונים יכולות להיות תופעות לוואי בתחום הנפשי, למשל דיכאון. לא מזמן דווקא סיפרה לי אמא אחת שהיא חושבת שהתקן מירנה גרם לה להחרפה של דיכאון וחרדה. ההתקן משחרר פרוגסטרון.
רק טוב לכולנו, ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית, פסיכוטרפיסטית, ומדריכת הנקה.
|
תוכן התגובה:
|