זאת שאלה שאני שואלת את עצמי כל הזמן, האם אני מעניקה לילדיי את תשומת הלב שהם צריכים?
להבדיל ממך, אני נמצאת עם שלושתם כל הזמן, אני לוקחת לבית הספר, לגן, לחוגים, לרופא, לחברים, לימי כיף או סתם נשארת איתם בבית (יש בן זוג שמגיע מאוחר), אין מישהו שמתחלק איתי בעול. אני משתדלת לשבת עם האמצעית (בת 6) ולעשות איתה שיעורים או סתם לשאול איך היה היום, הגדול (10) נמצא הרבה עם חברים או מול המחשב ומנסה לשתף אותי בממצאיו באינטרנט, שיעורים הוא עושה לבד אבל הקטן (שנה וחודשיים) רוצה כל הזמן להיות על הידים, דורש הרבה תשומת לב (עכשיו הוא מוציא שיניים והוא לא רגוע) ואני מרגישה שזה בא על חשבון אחיו אבל לא מסוגלת לתת לעידו לבכות ולהתייחס לאחרים, אז בימים האחרונים אני חסרת סבלנות (כי אנחנו גם לא ישנים כמו שצריך), אני עייפה והילדים דורשים את שלהם ואני רק רוצה לזחול לאיזושהי פינה ולשבת בשקט בלי לשמוע בכי, בלי שיבואו אליי בבקשות, טענות אבל הילדים לא אשמים במצב אז כל יום אני צוברת כוחות מחדש וממשיכה הלאה
לא עניתי לך אבל קצת התפרקתי
|
תוכן התגובה:
|
