כלומר, המסר המילולי והלא מילולי שאת מעבירה הוא: שלום אני כך וכך, אני *מעוניינת* לעבוד עד 4-5. לא: אני פושעת, יש לי ילד, ומה לעשות, אני ממש מתנצלת שאני לא יכולה לעבוד מעבר לשעות האלה. ואם המראיין מקניט: מה, לא תוכלי לפעמים להשאר לפי הצורך עד 6 או 7? את יכולה להגיד: "לא מתאים לי" בלי להתנצל ולהסביר, שהילד עם מטפלת וכולי, הקטעים הטכניים האלה ממש לא מעניינים אותם. אבל לפעמים (נכון, רק לפעמים) זה שאת מציבה את התנאים שלך, מעמיד אותך במקום יותר גבוה. כלומר: אני מעריכה את עצמי, ומי שרוצה אותי יקבל אותי בתנאים שלי, אם לא אתה אז מישהו אחר. כמובן שאת מדגישה את כל היתרונות שלך ומגמדת את הנושא הזה. הרי הכשרונות שלך לא הלכו לאיבוד עם הלידה!!!
בהצלחה רבה רבה אורנה דן מטפלת אנרגטית ותומכת לידה.
|
תוכן התגובה:
|