|
22/10/2003 00:17
|
נועה
|
מאת:
|
|
קרן וגם אחת
|
כותרת:
|
קרן, קשה לי לומר במפורש ממה אני חוששת. אולי שהוא יבכה ולא יגשו אליו מיד (עכשיו כשאני כותבת יש לי תחושה של דז'ה-וו - כנראה שכבר הצלחתי פעם לומר כאן ממה אני חוששת) עוד: שהוא יתעורר ולא יהיה אף אחד לידו. שהילדים הגדולים יותר ירמסו אותו. כאלה דברים.
מצד שני יכול להיות שאם אגש לאחד המשפחתונים אירגע. אבל כרגע קשה לי לדמיין מצב כזה.
כאמור אני מירושלים ואם יש לך מישהי להמליץ לי אני אשמח לבדוק הכל... המייל שלי מצורף.
ו-אחת, את צודקת. אני מאד נסערת כי כבר הייתי בטוחה שהענין נסגר ואנחנו מסודרים ונלחצתי. והתגובה שלך הפתיעה אותי! (אני יודעת שיש כאלו שהם איטיים-להבין. כמוני, למשל)
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|