לא יודעת - להתייחס אלייך או לא? את יוצאת נגד אנונימיות ובעצמך איך להגיד - ממש אנונימית. לא מבינה כל כך למה, אולי בגלל חוסר הרגישות שבהודעה שלך? לא משנה, אני דווקא אתייחס: לא, אני לא רוצה שמשהו יהיה על המצפון שלך, כי לא עשית לי כלום. הרפש שמישהי כאן משליכה עלי מסריח בלי שום קשר לאזכרה שממנה חזרתי. כתבתי את זה מכיוון שזאת האמת הפרטית שלי, ברגע ההוא: חזרתי מקטע קשה, ומצאתי כאן משהו שבא ממקום של שנאה. אני מאוד מנסה לא לעשות פה מניפולציה רגשית, למרות דמעה או שתיים בעיניים - אבל הרגע הזה בשבילי היה בדיוק כזה. אם זה היה סתם ביצ'יות, בסדר. כשמדובר במישהי ששמה אותי על כדורים פסיכיאטריים - טוב כבר כתבתי שזה באמת מטומטם, אבל יש בזה משהו כל כך סר טעם, שאני לא רואה סיבה לא להשתמש ברגע הפרטי שלי כדי להמחיש את זה. לא, אל תרגישי שזה על מצפונך. ואל תדאגי, אין לי שום כוונה להיכנס כאן לוידויים רגשניים על שכול, אובדן ויתמות. תרגישי נקייה וחופשיה להמשיך לדרכך (אם כי אשמח לתגובה, אנונימית, לא אנונימית - חוץ מקצת חוסר רגישות בהודעה שלך, אין בי שום כעס. זו דעתך והיא לגיטימית בעיניי), עפרה
זהר - תודה חמודה.
|
תוכן התגובה:
|