25/11/2003 02:20
|
חנה ב (סבתא תותבת)
|
מאת:
|
כל מה שכתבתן ועוד....
|
כותרת:
|
שלום לכל הנשים המתפעלות והמברכות את שחר ב על הלידה המדהימה של גילי,
לאחר ששחר סיפרה לי על חלוקת "החוויה" עם כולכן בפורום..תהיתי איך יראה התאור בכתיבה אינפורמטיבית שכזו ונכנסתי גם אני לאתר..ובכן, עלי ליידע אתכן בנות יקרות, שכל התאור שלה הוא כאין וכאפס לעומת האירוע עצמו.... בגילי המופלג כבר חוויתי דברים לא מעטים ,אך זו היתה חוויה כה מיוחדת במינה שכנראה אזכור אותה עוד ימים רבים.. במיוחד את הרגע בו נכנסתי לביתה וראיתי אותה עומדת עירומה , שלווה ושקטה (כמו תמיד) בסלון הבית ותינוק שהופיע יש מאין, חבוק בזרועותיה !!(אני, שהוזעקתי לשמור על נועם ציפיתי שתחכה בדלת עם התיק ,מוכנה לתזוזה לביה"ח...) זה היה מראה כה בלתי צפוי ומדהים שעד היום אני עדיין לא מאמינה שזה אכן התרחש באמת. היה קשה לעכל את העובדה שבזמן שחציתי את הכביש בנסיעה (די מהירה עלי להודות..אל תלשינו..)מביתנו לביתם שבשכונה ממול, הצטרף אלינו למשפחה תינוק חדש ומקסים שנראה כאילו מאז ומתמיד היה איתנו...מסתבר שהטבע מנצח ובגדול !!! במחשבה שניה, שחר היא שניצחה ובענק וזאת בזכות אישיותה המדהימה...!! בעיניי (האוביקטיביות.. והאוהבות ) היא האחת והיחידה...!!!!
נ.ב למרות כל הנ"ל ולמרות שיריב בעלה היה נפלא כמוה, אני מאחלת לכולכן ללדת בנחת בין כותלי בית החולים(גם אם לעיתים הדבר כרוך בכל מיני אכזבות קטנות )ומכיוון שגילי לא הסביר עד היום את פשר התפרצותו המהירה לאויר העולם אני שוקלת להציע שלקראת הלידה הבאה של שחר כולנו נתמקם בקמפינג-אוהלים בדשא בביה"ח..(טוב טוב נוותר על המנגל) נשמע לי כיף אמיתי וגם יחסוך את הקריאה למד"א במקרה והילד/ה יחליט שזמנו דוחק ויתפרץ אלינו כמו גילי המתוק.
אחולי בריאות ואושר לכולכן, חנה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|