ראיתי סרט לפני שעזבתי את הארץ והוא הראה בדיוק את החלק הזה שדיברת עליו. נישאויים לעוד אישה. הקנאה בין שתיהן היתה כזו כואבת, לילה שהיה עם אחת השניה הגרישה קוצים בלב. שהוא נישא לשניה הראשונה התפוצצה בתוך עצמה. אמנם שילדה תינוקת היא באה לעזור לה אבל ראו בעיניים של שתיהן את האש היוקדת משנאה. הוא מנסה לפצות את שתיהן בביזבוזים אבל כלום לא עוזר כל אחת בחלקה שלה - שונאת את עצמה והוא כמו אדיוט דואג לצרכים שלו. בעלי לטוב ורע נשא אותילהיות לו אישה, רעיה, חברה, זונה הכל ! אני צריכה להיות שלו והוא שלי. אולי אני הכי נאבית בעולם אבל אחרי 10 שנים יחד המדורה שלנו רק הולכת ונהיית יותר יפה, יש לנו 2 ילדים ולמרות כל הקשיים אנחנו צולחים אותם יחד ללא עזרת אף אחד אחר. (שה לא אומר שזקוקים לעזרה מבקשים)... תקופת משכב הלידה היא התקופה הכי קשה לאישה מבחינתי, בה היא צריכה לטפל בתינוק וגם בסביבה (לא תמיד אפשר להתנתק) ולפעמים יש עוד ילד יותר גדול שדורש יחס אז בכלל הכוחות ... טוב אני יכולה להמשיך עד מחר אבל אני מקווה שהבנת את הרעיון הכללי..
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|