23/12/2003 20:30
|
במבי
|
מאת:
|
הכי מרגש, הכי פסיכי (וגם מצחיק) ואני הכי אוהבת אתכם...
|
כותרת:
|
איבי, איבי - אין עלייך. אני לא וידעת אם זה בגלל שאני מכירה אותך, אבל הסיפור הזה הוא בטוח הסיפור לידה שאני הכי אוהבת. יכולה לדמיין אותך מצחיקה (ויפה) כשאת עם התחת למיילדת שנכנסת בדלת, כשאת אומרת שאת רוצה למות ומפנטזת על אפידורל (כשהלידה כבר נגמרת). זכית בלידת בית כל כך עוצמתית ומפתיעה, שברור שאני עם דמעות בעיניים. כשאורי כתב לנו את המייל הראשון אחרי הלידה, קראתי אותו כל היום איזה מאה פעמים, ונראה לי שגם את המגילה הזאת אני עוד אקרא. אמרתי לך כבר, אבל ההריון שלך הוא ההירון של חברה שהכי הייתי בו רגשית, ועבר עליכם כל כך הרבה (איך לא, עם הקארמה הפסיכית שלכם)... והסוף כל כך קליימקסי. מזל טוב? זה הצ'ופצ'יק של מה שיש לי לכתוב, אבל זאת רק ההתחלה... עפרוש
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|