25/12/2003 09:52
|
נני
|
מאת:
|
איבי, מאז שקראתי את סיפורך, אני מלאה במחשבות.
|
כותרת:
|
כמו למשל, מה עם השלייה? כתבת שהיה דימום, אבל האם רק במזל היא יצאה שלמה? מהן ההשלכות של שלית חצי פתח על מהלך הלידה? כמובן שאלו הן שאלות רטוריות, שאני לא מצפה לתשובה, אבל הן עוברות לי הרבה מאז אתמול. איך הייתם כל כך בטוחים בעצמכם, כשידעתם שיש סיכון לדימום כשהשלייה כך? ועוד ועוד מחשבות. כמובן, איבי, לא כביקורת, אלא כתהיות והערכה.
עוד משהו. כתבת לגבי הרגע שבו הרגשת שאת הולכת למות מכאב הצירים. אצלי בלידה, זה חלק שזכור לי מאוד, וכמאוד קשה. ואת ציינת שאת ואורי כבר קראתם על השלב הזה, והייתם מוכנים אליו, וידעתם שזה מסמן את סוף התהליך, עובדה שעזרה לכם באותו רגע. ואני חייבת לציין, שחשוב לי שקראתי את זה. כי אני עד היום זוכרת את הקטע הזה כטראומתי לגמרי. ועכשיו, יש לי איזו נקודה למחשבה לגבי זה. נתת לי אפשרות לראות את הדברים אחרת. נכון שאת מהלך הלידה לא אוכל לשנות כבר (את הראשונה - מצורף קישור)http://www.leida.co.il/message.asp?qt=21280 אבל אולי, בזכרונות שלי משהו יתרכך, ומקווה שאוכל להרגיש ולהיזכר בך גם בלידה הבאה שלי.
אוי, נראה לי שיצא קצת מבולבל, אבל רק רציתי להודות לך ששיתפת אותנו בלידה המדהימה שלך.
שלך,
נני
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|